פסק-דין בתיק פש"ר 21387-06-09

1.         מונחת בפניי בקשתו של עו"ד אופיר דידי (להלן:"הנאמן"), להורות על ביטול הענקה שביצע החייב לטובת גרושתו, הגב' א. כ. (להלן: "המשיבה"), בזכויותיו בבית המגורים המצוי ברח' יסמין 10 ביישוב נווה זיו, הידוע אף כגוש 20987 חלקה 93 (מגרש 92) (להלן: "הנכס"), וזאת על פי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח משולב], התש"ם- 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

            העובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.         ביום 10.10.07 נחתם בין החייב והמשיבה הסכם גירושין ויחסי ממון (להלן: "ההסכם" או "הסכם הגירושין"), אשר אושר על ידי בית הדין הרבני בחיפה. עוד באותו היום ניתן אף גט הפיטורין אשר סיים את נישואי בני הזוג. עיקרי ההסכם הרלוונטיים לבקשה הם כדלקמן:

א.   ארבעת ילדיהם הקטינים של החייב והמשיבה יהיו בחזקת המשיבה והחייב יישא בתשלום מזונות הקטינים בסך 6,000 ש"ח בחודש.

ב.   זכויות החייב בנכס, אשר נרכש במהלך נישואיהם ונרשם על שמם בחלקים שווים בספרי מינהל מקרקעי ישראל, יעברו למשיבה ללא תמורה והחייב ימשיך לשאת במחצית מתשלום המשכנתאות החודשי עד לפירעון מלא של המשכנתאות או עד למכירת הנכס לצד ג'.

ג.    המשיבה רשאית למכור את הנכס והחייב מחויב לשתף פעולה עם האמור. כל תמורת המכר לאחר סילוק המשכנתאות תועבר למשיבה.

ד.   כל הזכויות והחובות הנובעים מהחברות המפורטות בסעיף 10.4.1 להסכם, יישארו בבעלותו הבלעדית של הבעל.

ה.   כל אחד מהצדדים להסכם יישאר הבעלים של חשבונות הבנק הרשומים על שמו.

ו.    כל אחד מהצדדים יישאר הבעלים של כל הזכויות בקופות גמל, פוליסות ביטוח וקרנות הרשומים על שמו. ובלשון הוראת סעיף 10.5.3: "זכויות על פי פוליסת ביטוח מכל מין וסוג שהוא ו/או קופות גמל ו/או קרנות הרשומים ו/או מתנהלים על שם מי מיחידי הצדדים, וכן זכויות או חשבונות אחרים בבעלות מי מהצדדים, יישארו לבעלותו ולחזקתו הבלעדית של הצד שעל שמו מתנהלים ו/או רשומים הביטוח ו/או קופת הגמל ו/או הקרן הנ"ל, ולצד השני לא יהיה כל חלק בזכויות הנ"ל".

3.         הערה בדבר קיומו של ההסכם נרשמה במרשם מנהל מקרקעי ישראל.

4.         ביום 18.3.09 אישר בית המשפט (כב' השופטת הורוביץ), לבקשת הנושה בנק הפועלים בע"מ, להמציא לחייב התראת פשיטת רגל. ביום 28.6.09 הוגשה בקשה למתן צו כינוס לנכסי החייב. לבקשה צורף אישור מסירה לרבות תצהיר מטעם השליח לפיו נעשו שני ניסיונות המצאה של התראת פשיטת הרגל בכתובת ברח' היסמין 10 נווה זיו, בתאריכים 30.3.09 ו-2.3.09 (ככל הנראה מדובר בטעות סופר והכוונה היא ל-2.4.09) ולבסוף הודבקה ההתראה על דלת הבית. צו הכינוס ניתן בהיעדר התנגדות של החייב ולאחר שלא התייצב לדיון, ביום 14.12.09.

5.         ביום 18.12.08 התקשרה המשיבה בהסכם להשכרת הנכס עם הגב' אורלי שרון. מאוחר יותר, ביום 1.12.09 נחתם בין המשיבה ובין הגב' אורלי שרון הסכם מכר אשר הותנה בהסרת העיקולים שרבצו על הנכס בספרי מנהל מקרקעי ישראל באותה העת (להלן: "הסכם המכר המותנה"). במסגרת הסכם המכר המותנה נמכר הנכס לגב' אורלי שרון בתמורה בסך 1,250,000 ש"ח.

6.         ביום 15.12.09 הגישה המשיבה המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ה"פ 12146-12-09), במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר כי המשיבה הינה בעלת מלוא זכויות החכירה בנכס וליתן סעד הצהרתי בו יקבע, כי כל העיקולים שהיו רשומים על הנכס באותה העת, בספרי מנהל מקרקעי ישראל, בטלים, ולהורות על מחיקתם. במסגרת הסדר דיוני שהושג בין הצדדים להליך ואשר הוגש לאישור בית המשפט ביום 17.8.10, הוסכם כי ימחקו העיקולים ותושלם עסקת המכר לגב' אורלי שרון. בעניין התמורה, הוסכם כי הסכום שיוותר מתוך כספי התמורה, לאחר פירעון של הלוואות המשכנתא ולאחר תשלום כל הוצאות המכר החלות על המשיבה (להלן: "יתרת התמורה"), יחולק לשני חלקים שווים, כאשר מחצית אחת תועבר למשיבה והמחצית השנייה תיוותר בידיו הנאמנות של עו"ד גבעון עד לאחר הגשת הבקשה המתאימה וקבלת החלטה בבית משפט של פשיטת רגל.

            מטענות הצדדים עולה כי, יתרת התמורה הינה בסך 800,000 ש"ח. משכך, הסכום המופקד בידיו הנאמנות של עו"ד גבעון ועומד במרכז המחלוקת הינו סך של 400,000 ש"ח.

            טענות הצדדים בתמצית

7.         טענות הנאמן

א.   הנאמן טוען כי מועד ההענקה בענייננו הינו במועד חתימת הסכם הגירושין, 10.10.07. מועד פשיטת הרגל הינו 16.4.09. משכך, ההענקה נכנסת בגדר סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל. גם אם המקרה דנן נכנס בגדר סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל, אזי לא הוכח כי החייב היה בר פירעון במועד ההענקה. לטענת הנאמן החייב נקלע לקשיים כספיים כבר בתחילת שנת 2007.

ב.   עוד טוען הנאמן כי, רכישת המגרש ובניית הבית (ביחד "הנכס") מומנו מכספים שהתקבלו ממימוש זכויות כספיות שצבר החייב במהלך שירותו הצבאי, מכספי פיצויים והיוון חלק מהפנסיה הצבאית שלו וכן מתמורה שהתקבלה ממכירת שתי דירות שהיו בבעלות החייב טרם הנישואין. הנאמן הוסיף וציין כי ככלל המשיבה לא עבדה במהלך חייה המשותפים עם החייב.

ג.    לטענת הנאמן לא קיבל החייב כל תמורה בגין זכויותיו בנכס. באשר ליסוד תום הלב טוען הנאמן כי, קשה להניח שהמשיבה לא ידעה על הסתבכותו הכלכלית של החייב, בייחוד כאשר החייב היה המפרנס היחיד במשפחה, ושעה שהקרבה המשפחתית יוצרת חזקה לפיה ידעה המשיבה על הקשיים הכלכליים אליהם נקלע החייב. הנאמן הפנה בהקשר זה לתצהיר החייב שניתן בתמיכה לבקשה שהוגשה על ידי הנאמן ואשר במסגרתו הצהיר החייב כי המשיבה הייתה מודעת לקשיים הכלכליים לפחות מאז חודש יוני 2007.